שלוש מלכודות הציטוט של ה-AI ולקחי פרשת משרד הבריאות האמריקאי: למה בדיקה ש"פסק הדין קיים" כבר אינה מספיקה לעורכי דין בישראל

כשמשרד ממשלתי פדרלי מגיש כתב טענות שבו למעלה ממחצית האסמכתאות בדויות, שגויות או בלתי-רלוונטיות

עד לאחרונה, התפיסה הרווחת בקהילה המשפטית הייתה כי תופעת ה"הזיות" (Hallucinations) של בינה מלאכותית יוצרת היא בעיקר נחלתם של מתדיינים לא מיוצגים או עורכי דין יחידים שניסו לקצר תהליכים באמצעות כלים חינמיים. ואולם, החלטה דרמטית שניתנה באוקטובר 2026 על ידי רשות יחסי העבודה הפדרלית בארצות הברית (FLRA – Federal Labor Relations Authority) בתיק United States Department of Health and Human Services and National Treasury Employees Union (74 FLRA No. 87) מנפצת הנחה זו לחלוטין ¹.

ההליך עסק בסכסוך עבודה מרחוק (Telework) רחב היקף בין משרד הבריאות ושירותי האנוש האמריקאי (HHS) לבין איגוד עובדי האוצר הלאומי (NTEU), לאחר שבורר קבע כי ביטול חד-צדדי של הסדרי העבודה מרחוק על ידי הסוכנות הממשלתית הפר את ההסכם הקיבוצי עם העובדים ². משרד הבריאות האמריקאי הגיש ל-FLRA כתב השגות (Exceptions Brief) בניסיון לבטל את פסק הבוררות, אך בדיקת הערכאה חשפה ממצא חסר תקדים: ה-FLRA דחתה את השגות הסוכנות הממשלתית וחייבה אותה להשיב את הסדרי העבודה מרחוק, תוך שהיא קובעת כי למעלה ממחצית מהאסמכתאות המשפטיות וההפניות לתיק בכתב הטענות של HHS היו בדויות, שגויות או בלתי-רלוונטיות ("more than half of the legal or record citations in HHS's brief were fictitious, erroneous or irrelevant") ².

הנתונים המדויקים שפירטה ה-FLRA בהחלטתה מיום 21 באוקטובר 2026 מציירים תמונה מטלטלת של כשל מערכתי: מתוך 29 הערות שוליים בכתב ההשגות של המשרד הממשלתי, 22 היו נגועות בפגמים מהותיים, ומתוך 42 הפניות משפטיות או עובדתיות – לא פחות מ-35 התבררו כפיקטיביות לחלוטין, שגויות או חסרות כל רלוונטיות לטענה שלשמה הובאו ¹. הערכאה הפדרלית קבעה מפורשות כי נוכח אופי השגיאות והיקפן, עולה כי הסוכנות הממשלתית עשתה שימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) בעת ניסוח כתב הטענות ללא בקרה אנושית מספקת, והזהירה כי אף שאין איסור על שימוש בכלי AI, על הצדדים מוטלת חובה מוחלטת לאמת את הדיוק של כל תוצר בטרם הגשתו ¹.

עבור עורכי דין בישראל, המשמעות היא כפולה ומיידית: ראשית, אחרי משרדי עורכי דין פרטיים ומומחים מטעם בעלי דין, כעת גם מחלקה משפטית של משרד ממשלתי פדרלי עתיר משאבים נופלת באותו כשל מתודולוגי. שנית – וחשוב מכך – החלטת ה-FLRA מנסחת בדיוק כירורגי את שלוש הקטגוריות של כשלי ציטוט ב-AI: לא רק פסקי דין שהומצאו יש מאין, אלא גם ציטוטים משובשים ופסיקה אמיתית שאינה תומכת בטענה המשפטית ¹.

---

שלוש מלכודות הציטוט של כלי בינה מלאכותית (ולמה רוב עורכי הדין מחפשים רק את הראשונה)

ניתוח הממצאים בהחלטת ה-FLRA מגלה כי הכשל בשימוש בכלי בינה מלאכותית אינו אחיד. בעוד שרוב השיח הציבורי והמקצועי מתמקד בשאלה "האם פסק הדין קיים במאגר?", המציאות בבתי המשפט מוכיחה כי שתי המלכודות הנוספות הן נפוצות לא פחות – והרבה יותר מסוכנות, משום שהן חומקות מבדיקה שטחית. בכתב הטענות של HHS, למשל, מעבר לציטוטים שכבר נפסלו בגוף הדיון, מצאה הערכאה 9 אסמכתאות בדויות לחלוטין, 11 אסמכתאות שאינן תומכות כלל בטענה שלשמה צוטטו, ועוד 10 אסמכתאות ששילבו פרטים שגויים עם חוסר רלוונטיות מהותי לטענה ¹.

להלן ניתוח מעמיק של שלוש המלכודות וביטוין בעבודה המשפטית היומיומית בישראל:

מלכודת ראשונה: פסיקה בדויה לחלוטין (Fictitious Citations)

זוהי תופעת ה"הזיה" הקלאסית והמוכרת ביותר: מודל השפה מרכיב מספר הליך משכנע לחלוטין (למשל "ע"א 4821/21"), מצמיד לו שמות צדדים ריאליסטיים, שמות שופטים מכהנים ותאריך מתן פסק דין, אך ההליך כולו מעולם לא נברא. לחלופין, המודל מצטט סעיף חוק בנוסח שמעולם לא נחקק בכנסת.

למרבה האירוניה, אף שזוהי המלכודת הבוטה ביותר, דווקא אותה קל יחסית לחשוף: חיפוש מהיר של מספר ההליך במאגר משפטי ישראלי יראה מיד כי התיק אינו קיים. הסכנה מתממשת כאשר עורך הדין או המומחה מדלגים אפילו על הבדיקה הבסיסית הזו ומעתיקים את הטקסט ישירות לכתב הטענות.

מלכודת שנייה: ציטוט משובש, מסולף או הוצאה מהקשר (Erroneous Citations)

כאן מתחילה הסכנה האמיתית לעורכי דין המבצעים "בדיקת קיום" בלבד. במלכודת השנייה, פסק הדין אמיתי לחלוטין וקיים במאגר הישראלי תחת מספר ההליך ושמות הצדדים המדויקים. עורך הדין שמקליד את מספר התיק במאגר ורואה כי פסק הדין קיים ועוסק באותו תחום משפטי, עלול לסמן "וי" ולהמשיך הלאה.

ואולם, פתיחת פסק הדין עצמו תחשוף אחד משלושה כשלים חמורים:

1. מובאה מפוברקת בתוך פסק דין אמיתי: המודל "שתל" פסקה במירכאות כפולות שמעולם לא נכתבה בפסק הדין המקורי.
2. שליפה מדעת מיעוט או מאמרת אגב (אוביטר): המודל חילץ משפט מדעת מיעוט שנכתבה בניגוד להלכה שנפסקה, והציג אותה בכתב הטענות כ"הלכה פסוקה של בית המשפט העליון".
3. ציטוט טענות הצד שהפסיד כקביעה שיפוטית: אחד הכשלים הנפוצים ביותר במודלי שפה הקוראים פסקי דין ארוכים הוא בלבול בין פרק "טענות המערער" או "טענות הנתבע" לבין פרק "דיון והכרעה". המודל שולף ניסוח נחרץ מסיכומי הצד שטענתו נדחתה, ומייחס אותו לשופט כקביעה מחייבת.

מלכודת שלישית: פסיקה אמיתית שאינה תומכת בטענה המשפטית (Irrelevant Citations)

זוהי המלכודת החמקמקה והמסוכנת ביותר לעורך הדין המנוסה. במקרה זה, פסק הדין אמיתי, ואפילו הציטוט מתוכו מדויק ולקוח מלב פסק הדין של דעת הרוב. אלא שההקשר המשפטי או העובדתי שונה מהותית ואינו מוכיח את הטענה שבכתב הטענות.

דוגמאות אופייניות למלכודת זו בפרקטיקה הישראלית כוללות:

• ערבוב בין מערכות דינים: הסתמכות על הלכה שנפסקה ביחס לחובת גילוי מוגברת בחוזה צרכני אחיד או בדיני ביטוח, כדי לבסס טענה בסכסוך מסחרי מורכב בין שני תאגידים מתוחכמים המיוצגים על ידי עורכי דין.
• התעלמות מתיקוני חקיקה או מהלכה מאוחרת: ציטוט פסק דין אמיתי שפירש הוראת חוק שבוטלה או שונתה מן היסוד (למשל, הסתמכות על פסיקה ישנה לפי חוק כרטיסי חיוב מבלי להבחין בשינויים המהותיים שהכניס חוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019, או ציטוט הלכה פרוצדורלית שבוטלה עם כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט–2018).
• הפיכת יישום עובדתי קונקרטי להלכה כללית: הצגת קביעה עובדתית שהוכרעה על סמך מהימנות עדים בתיק ספציפי כאילו היא חזקה משפטית חלוטה החלה בכל מקרה דומה.

---

במבחן הדין והאתיקה בישראל: מחובת האימות העצמאית ועד פסילת חוות דעת וחיוב אישי בהוצאות

המגמה המחמירה שהפגינה ה-FLRA בארצות הברית באוקטובר 2026 תואמת לחלוטין את ההתפתחויות הנורמטיביות והפסיקתיות בישראל. מערכת המשפט הישראלית ולשכת עורכי הדין גיבשו חזית אחידה וברורה, שלפיה כל שלוש מלכודות הציטוט – בין אם מדובר בהמצאת פסק דין, בסילוף מובאה או בעיוות הוראת חוק – מהוות הפרה חמורה של הדין.

המסגרת החקיקתית והאתית: חוק לשכת עורכי הדין וכללי האתיקה

נקודת המוצא הנורמטיבית קבועה בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א–1961, המטיל על עורך הדין חובת נאמנות כפולה: לפעול לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ובד בבד לעזור לבית המשפט לעשות משפט ³. חובה זו מתורגמת לאיסורים קונקרטיים בכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו–1986:

• איסור הטעיה (כלל 34(א)): "לא יעלה עורך דין, בין בעל פה ובין בכתב, טענה עובדתית או משפטית ביודעו שאינה נכונה" ³. עצימת עיניים ואי-בדיקת תוצר של בינה מלאכותית שקולות להפרת איסור זה.
• כבוד בית המשפט (כלל 32(א)): החובה לשמור על יחס כבוד לבית המשפט מחייבת הקפדה על מהימנות ההצהרות המשפטיות והעובדתיות הנמסרות לו כ"נאמן בית המשפט" (Officer of the Court) ³.
• אחריות משמעתית (סעיף 61 לחוק): הפרת הוראות אלו עלולה לעלות כדי עבירת משמעת לפי סעיף 61 לחוק לשכת עורכי הדין ⁴.

גילוי הדעת המעודכן של ועדת האתיקה הארצית מספטמבר 2026 (את/60/24)

ביום 18 בספטמבר 2026 פרסמה ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין גילוי דעת עדכני ומקיף (החלטה את/60/24) בנושא שימוש בבינה מלאכותית בעבודת עורכי הדין, המעדכן ומרחיב את גילוי הדעת המקדים ממאי 2024 לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות והניסיון המצטבר בערכאות ⁵⁶.

גילוי הדעת העדכני מתווה קווים מנחים מחייבים לעורכי הדין בישראל:

1. חובת אימות ובקרה אנושית עצמאית: הוועדה מבהירה כי הטכנולוגיה אינה מחליפה את שיקול דעתו המקצועי של עורך הדין ואת אחריותו האישית לתוצר עבודתו ⁶. עורך דין המסתמך על פלט של מערכת בינה מלאכותית ללא אישוש ואימות עצמאיים של המידע, העובדות והאסמכתאות, עלול להיחשב כמי שהפר את חובת הנאמנות והמסירות לפי סעיף 54 לחוק ⁷.
2. כלים ייעודיים מצמצמים סיכון אך אינם פוטרים מבקרה: גילוי הדעת מתייחס להתפתחותם של כלים ייעודיים לעולם המשפט ולעורכי הדין, ומדגיש כי הכרת יכולות הכלי ומגבלותיו היא הכרחית, וכי שום כלי טכנולוגי אינו פוטר מקיום בקרה אנושית נאותה על אמינותם ודיוקם של התוצרים ⁶.
3. שמירה קפדנית על סודיות וחיסיון: הוועדה שבה ומדגישה את הסיכונים הנוגעים לזליגת מידע סודי או אישי של לקוחות בעת הזנתו למערכות AI ואת החובה להבטיח שמירה מוחלטת על חיסיון עורך דין-לקוח ⁶⁸.

הסנקציות הדיוניות והפסיקה הישראלית העדכנית (עד אוקטובר 2026)

במישור הדיוני, תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט–2018, מעניקות לבתי המשפט סמכויות אכיפה נרחבות:

• חובת תום לב ואיסור שימוש לרעה בהליכי משפט (תקנות 3(ב) ו-4): הגשת כתב בי-דין הכולל אסמכתאות בדויות או מסולפות מהווה הפרה חזיתית של חובת ההגינות הדיונית ושימוש לרעה בהליכי משפט.
• מחיקת כתב טענות או הוצאת מסמך מהתיק (תקנה 42): בית המשפט מוסמך להורות על מחיקת כתב טענות, כולו או מקצתו, מקום שבו נעשה שימוש לרעה בהליכי משפט.
• חיוב אישי של בא-כוח בהוצאות (תקנות 151(ג) ו-156): תקנה 151(ג) מסמיכה את בית המשפט לחייב בהוצאות לא רק את בעל הדין אלא "בנסיבות מיוחדות אף את בא כוחו", ותקנה 156 מאפשרת הטלת הוצאות בגין הארכת הדיון שלא לצורך.

בפסק הדין המנחה בבג"ץ 38379-12-24 פלונית נ' בית הדין השרעי לערעורים ירושלים (23.2.2025), עמד בית המשפט העליון (השופטים ג' כנפי-שטייניץ, י' אלרון וד' מינץ) על כך שעורך דין המגיש כתב בי-דין הנסמך על אסמכתאות שאינן קיימות עקב שימוש בלתי מבוקר בבינה מלאכותית מועל בחובותיו הן כלפי לקוחו והן כלפי בית המשפט ³. בית המשפט העליון הבהיר, בהפנותו להלכה שנפסקה בע"א 6681/21 קילקר נ' נועם (11.7.2023), כי סמכות בית המשפט להטיל הוצאות אישיות על עורך דין שהגיש כתב טענות בדוי נתונה בכל סוגי ההליכים, בכפוף למתן התראה וזכות טיעון לעורך הדין ⁹.

באוקטובר 2026 עלתה מדרגה נוספת באכיפה השיפוטית בישראל: בהחלטה מיום 8 באוקטובר 2026 בתיק ת"א 38820-04-24 אברג'ל ואח' נ' יעקב ואח' (שלום נוף הגליל-נצרת, השופטת הבכירה שאדן נאשף-אבו אחמד), הורה בית המשפט על מחיקה והוצאה מיידית מתיק בית המשפט של חוות דעת מומחה בנקאי עוד בטרם שלב ההוכחות, בהתאם לתקנות 41(א)(4) ו-42 לתקסד"א ¹⁰. בית המשפט קבע כי חוות הדעת נשענה על "הזיות בינה מלאכותית" מובהקות – שילוב של פסיקה שאינה קיימת, פסיקה המוצגת באופן מעוות ועיוות מוחלט של לשון חוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019 ¹⁰. השופטת נאשף-אבו אחמד פסקה כי "חלפה העת לגלות סבלנות כלפי כתבי בי-דין שגויים הנובעים משימוש בלתי מבוקר בבינה מלאכותית", וכי שזירת מקורות פיקטיביים או מעוותים שוללת מחוות הדעת כל ערך מקצועי ומאיינת את מהימנותה כליל ¹¹.

---

כיצד "פולי משפט" נותנת מענה טכנולוגי מובנה לכל שלוש המלכודות (ומאפשרת אימות יסודי ב-60 שניות)

הלקח המשותף מפרשת משרד הבריאות האמריקאי (HHS) ומהפסיקה הישראלית בעניין אברג'ל ופלונית הוא חד-משמעי: שימוש במודלי שפה כלליים ("קופסה שחורה") לצורך מחקר או כתיבה משפטית יוצר חשיפה בלתי נסבלת לכל שלוש מלכודות הציטוט, והופך את מלאכת האימות לעבודת בילוש סיזיפית.

מערכת פולי משפט (polylm.com/law) תוכננה מהיסוד עבור עורכי דין בישראל כדי לתת מענה הנדסי ומשפטי מובנה לכל אחת משלוש המלכודות, ולאפשר לעורך הדין לבצע אימות מלא, שקוף וביקורתי בתוך שניות ספורות:

1. מענה למלכודת הראשונה (מניעת פסיקה וחקיקה בדויות): חיבור ישיר למאגרים הרשמיים וקישור למקור בלחיצת כפתור

בניגוד למודלים גנריים המייצרים טקסט מהזיכרון ההסתברותי שלהם, פולי משפט מחוברת ישירות למאגרי הפסיקה (בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים) ולמאגרי החקיקה הרשמיים בישראל – לרבות ויקיטקסט, נבו ומאגר החקיקה הלאומי בכנסת, תוך הפרדה מדויקת בין נוסחי חוק מוחלפים, הצעות חוק ותיקונים עדכניים.

כל פסק דין או סעיף חוק המופיעים בתשובת המערכת או בטיוטת המסמך נשלפים מתוך המאגר הממשי ומלווים בקישור ישיר לפסק הדין המלא או לסעיף החוק בלחיצת כפתור. כך מנוטרלת מלכודת הפסיקה הבדויה (Fictitious Citations) כבר בשלב השליפה הראשוני.

2. מענה למלכודת השנייה (מניעת ציטוט משובש או הוצאה מהקשר): פיצ'ר "קטעים תומכים"

כדי שחיבור למאגר לא יותיר את עורך הדין חשוף למלכודת השנייה (ציטוט מסולף או שליפה מדעת מיעוט/טענות צד בתוך פסק דין קיים), פולי משפט מציגה יכולת בקרה ייחודית: חלונית "קטעים תומכים".

לחיצה על כל אזכור של פסק דין או חיקוק במסמך או בצ'אט המשפטי פותחת מיד את חלונית "קטעים תומכים", המציגה לעורך הדין שתי שכבות מידע קריטיות:

• המובאות המדויקות מתוך המקור: הפסקאות והציטוטים הוורבטימיים (Verbatim) שחולצו מתוך פסק הדין או החוק שעליהם נשען המשפט בטקסט.
• הנימוק המשפטי לבחירת המקור: הסבר תמציתי ושקוף מדוע פולי משפט בחרה לצטט מקור זה לתמיכה בטענה הספציפית.

באמצעות חלונית "קטעים תומכים", עורך הדין אינו נדרש לפתוח פסק דין של 80 עמודים ולחפש בו ידנית מילות מפתח כדי לגלות אם הציטוט קיים או אם נלקח מסיכומי המשיב. בתוך שניות בודדות ניתן להשוות בעין בין המשפט שבטיוטה לבין פסקת המקור המדויקת, ולוודא התאמה מילולית והקשרית מלאה.

3. מענה למלכודת השלישית (בדיקת הרלוונטיות והפרדה בין הלכה פסוקה ליישום עובדתי)

כדי להגן על עורך הדין מפני המלכודת השלישית והחמקמקה מכולן – הסתמכות על פסיקה אמיתית שאינה תומכת בטענה הקונקרטית (Irrelevant Citations) – פולי משפט משלבת שני מנגנונים משלימים:

• "מיני-רציו" ממוקד לכל פסק דין: לצד כל אסמכתה, המערכת מציגה תמצית רציו בהירה המשקפת את המסגרת העובדתית, השאלה המשפטית וההכרעה האופרטיבית. כך יכול עורך הדין לזהות מיד אם פסק הדין עוסק בחוזה צרכני או מסחרי, או אם הבקשה בו התקבלה או נדחתה.
• הפרדה קפדנית בין הלכה פסוקה ליישום עובדתי: הארכיטקטורה המשפטית של פולי משפט אומנה להבחין בין הלכה מחייבת (Ratio Decidendi) לבין יישום עובדתי בנסיבות קונקרטיות. כאשר אין תקדים ישיר וזהה לנסיבות התיק של הלקוח, פולי משפט אינה "מכופפת" את הפסיקה ואינה מציגה היקש עובדתי כהלכה פסוקה מוחלטת, אלא ממסגרת את האנלוגיה באופן מותנה, גלוי וזהיר ("ככל ש...", "נראה כי בנסיבות דומות ניתן לטעון..."). מסגור שקוף זה מתריע בפני עורך הדין בזמן אמת כי מדובר בהיקש משפטי הדורש הפעלת שיקול דעת אסטרטגי.

השורה התחתונה האתית: תשתית טכנולוגית למימוש האחריות המקצועית

חשוב להדגיש, ברוח גילוי הדעת המעודכן של ועדת האתיקה הארצית (את/60/24): שום מערכת טכנולוגית – מתקדמת ככל שתהיה – אינה "מסירה חשיפה" באופן אוטומטי ואינה מחליפה את שיקול הדעת ואת החתימה של עורך הדין ⁶. חובת הבדיקה והאימות נותרת תמיד חובה אישית של הפרקליט.

הבשורה של פולי משפט היא בכך שהיא הופכת את חובת האימות הזו מגזירה בלתי אפשרית לתהליך מובנה, שקוף ומהיר של 60 שניות. במקום לעבוד מול "קופסה שחורה" שמאלצת את עורך הדין לבלוש אחרי כל הערת שוליים מאפס, פולי משפט מניחה על שולחנו של עורך הדין את פסק הדין המאומת, את הקטע התומך המדויק, את נימוק הציטוט ואת המיני-רציו – ומאפשרת לו להפעיל בקרה מקצועית אמיתית בביטחון מלא.

---

סיכום וצ'ק-ליסט מעשי לפני הגשת כתב טענות

פרשת משרד הבריאות האמריקאי באוקטובר 2026 והפסיקה העדכנית בבתי המשפט בישראל מוכיחות כי עידן הסלחנות השיפוטית כלפי כשלי בינה מלאכותית הסתיים. כדי להבטיח שכל כתב טענות, חוות דעת או בקשה שיוצאים ממשרדכם יעמדו בסטנדרט המקצועי והאתי הגבוה ביותר, אמצו את פרוטוקול הבקרה בן חמשת השלבים הבא לפני כל הגשה:

1. בדיקת קיום ומקור רשמי (נטרול מלכודת 1): ודאו שכל פסק דין וסעיף חוק מקושרים למאגר רשמי (עליון, מחוזי או ספר החוקים) ושנוסח החוק הוא הנוסח התקף למועד הרלוונטי לתיק.
2. אימות מילולי בחלונית "קטעים תומכים" (נטרול מלכודת 2): הקליקו על האזכור ב"פולי משפט", קראו את הפסקה שחולצה בחלונית "קטעים תומכים", וודאו שהמובאה מופיעה כלשונה ושהיא לקוחה מתוך פסק הדין של דעת הרוב ולא מסיכומי הצדדים או מדעת מיעוט.
3. בחינת ה"מיני-רציו" והנימוק המשפטי (נטרול מלכודת 3): בדקו את המיני-רציו ואת נימוק הבחירה שמציגה המערכת כדי לוודא שההקשר העובדתי והמשפטי של פסק הדין אכן תומך בטענה הספציפית שאתם מבקשים להוכיח.
4. הבחנה בין הלכה מחייבת לאנלוגיה עובדתית: שימו לב לניסוחים מותנים ("ככל ש...", "נראה כי") בטיוטה, והחליטו במודע כיצד לבסס טיעונים הנשענים על היקש מקום שבו אין תקדים זהה.
5. שמירה על סודיות ואנונימיזציה: בטרם העלאת מסמכי לקוח רגישים לעיבוד, הפעילו את מנגנון האנונימיזציה המובנה כדי להבטיח עמידה מלאה בחובת החיסיון ובהנחיות גילוי הדעת את/60/24.

מקורות והערות שוליים

1. Federal Labor Relations Authority, United States Department of Health and Human Services (Agency) and National Treasury Employees Union (Union), 74 FLRA No. 87 (2026).

   חזרה לטקסט ↑

2. Federal News Network, FLRA rules against HHS on telework, flags fake citations in agency brief.

   חזרה לטקסט ↑

3. כנפי-שטייניץ, גילה; אלרון, יוסף; מינץ, דוד, בג״ץ 38379-12-24 פלונית נ' בית הדין השרעי לערעורים ירושלים (23.2.2025).

   חזרה לטקסט ↑

4. Law.co.il, עו״ד שמשתמשים בכלי בינה מלאכותית אינם מתפרקים מאחריותם ושיקול הדעת המקצועי.

   חזרה לטקסט ↑

5. לשכת עורכי הדין בישראל, החלטות וחוות דעת של ועדת האתיקה.

   חזרה לטקסט ↑

6. לשכת עורכי הדין בישראל, גילוי דעת עדכני את/60/24: שימוש בבינה מלאכותית (AI) בעבודת עורכי הדין.

   חזרה לטקסט ↑

7. ועדת האתיקה הארצית, לשכת עורכי הדין בישראל, גילוי דעת מקדים בעניין שימוש בבינה מלאכותית (AI) בעבודת עורכי הדין (2024).

   חזרה לטקסט ↑

8. לשכת עורכי הדין בישראל, שימוש בבינה מלאכותית (AI) בעבודת עורכי הדין, גילוי דעת מקדים, החלטה את/60/24.

   חזרה לטקסט ↑

9. שטייניץ-כנפי, גילה; אלרון, יוסף; מינץ, דוד, הסתמכות על פסקי דין מומצאים, בג״ץ 38379-12-24.

   חזרה לטקסט ↑

10. נאשף-אבו אחמד, שאדן, החלטה, ת״א 38820-04-24 אברג'ל ואח' נ' יעקב ואח' (8.10.2026).

    חזרה לטקסט ↑

11. Kaplan, Tal, ת״א 38820-04-24 אברג'ל נ' יעקב ואח'.

    חזרה לטקסט ↑