פולי משפט

פּוֹלִי

איך זה עובדכמה זה עולהאיך מתחיליםשאלות נפוצותבלוגמדריך למשתמשיצירת קשר
התחלה!כניסה למשתמש קיים
כניסה
תנאי שימושמדיניות פרטיותמדיניות שימוש הוגן
Facebook
Instagram
WhatsApp
YouTube

פּוֹלִי 2025 ♥

פסק דין

בית המשפט המחוזי בחיפה

ת"צ 50737-10-15 מרגלית נ' שקוף שזה טבעי בע"מ ת"צ 50807-10-15 מרגלית נ' אפקטבעי בע"מ

תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני

בפני: כבוד השופט ד"ר מנחם רניאל

המבקשת: מירב מרגלית, ע"י ב"כ עו"ד שי רוזנר ועו"ד דקל קרבר

המשיבות: נגד 1. שקוף שזה טבעי בע"מ, 2. אפקטבעי בע"מ, ע"י ב"כ עו"ד מאור לאליאן


החלטה

בהחלטתי מיום 3.5.18 פירטתי את הרקע וההליכים בבקשה לאישור תובענה ייצוגית עד כה, עסקתי בנושא מינוי הבודק ובעיקרי הסדר הפשרה. במסגרת השיקולים באישור הסדר פשרה, עסקתי בפער בין הסעד המוצע בהסדר המוצע לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה. עוד עסקתי בנדרש על פי סעיף 19 (ג) (2) לחוק תובענות ייצוגיות.

בהחלטתי הקודמת עסקתי בשאלות שהועלו על ידי היועץ המשפטי לממשלה שחלקן לא נענו כראוי. כך, טען היועץ המשפטי לממשלה שעל פי ההסדר, המשיבות אינן חייבות לתקן מוצרים שיוצרו אך טרם שווקו, ובאופן זה הן מבקשות להחיל מעשה בי-דין שיאפשר להן להמשיך לשווק מוצרים מפרים את הוראות תקנות בריאות הציבו (מזון) (תוספי מזון) תשס"א-2001, באופן העלול אף לעלות כדי הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן. מכיוון שהמשיבות לא נתנו מענה מלא לבעיה זו, צוו בהחלטתי מיום 3.5.18 לפרט את כמות המוצרים המפרים שיוצרו אך טרם שווקו לצרכנים. על פי הודעת המשיבות, אין ברשותן או ברשות מי מטעמן מלאי נוסף של מוצרים מפרים שיוצרו אך טרם שווקו לצרכנים. בכך הוסרה הבעיה שעליה הצביע היועץ המשפטי לממשלה.

נטען על ידי היועץ המשפטי לממשלה, שבדרך הפיצוי מתעורר ספק בדבר יעילות הפיצוי המוצע עבור חברי הקבוצה שביקשו להימנע מרכישת מוצר המכיל חומר משמר, וקשה להשתכנע שהפיצוי המוצע ייטיב עם חברי הקבוצה המיוצגת, ועל כן הוצע שסכום הפיצוי יועבר כתרומה לקרן שהוקמה לפי סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות, ובכך לקיים את תכלית ההרתעה, כך שהמשיבות לא יפיקו רווחים מהסדר הפשרה. עוד הוסבה תשומת הלב לכך שהצדדים לא ציינו מיהו הגוף הנתרם, והוצע להורות לצדדים לפרט את זהות הגוף הנתרם, ולוודא שהגוף הנתרם נעדר קשרים עם מי מהצדדים. כמו כן הוצע להורות שהצדדים יבהירו שההטבות ניתנות במסגרת הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, כך שהמשיבות לא יפיקו מההטבות מוניטין שהן אינן זכאיות לו.

בתגובה טענו הנתבעות שהפיצוי המוצע ייטיב עם חברי הקבוצה או עם חלק נכבד ממנה, ועל כן אין הצדקה להעברת הפיצוי כתרומה לקרן. נטען, כי בתי משפט אחרים קבעו שפיצוי משולב הכולל תרומת מוצרים ראוי וסביר בנסיבות העניין שבהן קיים קושי ממשי לזהות חברי קבוצה, כמו במקרה שלפנינו. עוד נטען, כי על פי הוראות סעיף 20(ג) (2) לחוק ניתן להעביר כספים לקרן לפי סעיף 27 (א) כאשר ניתן סעד כספי ולא תרומה של מוצרים. הנתבעות לא אמרו דבר אודות הגוף הנתרם, מלבד דבריהן שאין להן התנגדות שבית המשפט יורה כאמור. על כן הוריתי בהחלטתי מיום 3.5.18 שהצדדים יציעו תוך 14 יום את הגוף הנתרם, ויוכיחו שהגוף הנתרם נעדר קשרים עם מי מהצדדים. כמו כן, יציעו תוך 14 יום כיצד תובטח הידיעה שההנחות והתרומה ניתנות במסגרת הסדר פשרה בתובענה ייצוגית.

המשיבה 1 הודיעה שהיא מציעה לתרום ממוצריה לבית החולים "כרמל", בית החולים "יבני-ציון", בית החולים "האיטלקי", בית החולים "אלישע", ועמותת מעון חירום לנשים. לדברי המשיבות אין למי מהן קשר מכל סוג ומין עם הגופים המוצעים. המשיבות לא הוכיחו זאת. לעניין הבטחת הידיעה כי ההנחות והתרומות הניתנות על ידי המשיבות הינן חלק מהסדר פשרה שהתקבל בתובענה הייצוגית, הודיעו המשיבות, שיינתן אישור של רואה חשבון לעניין גובה ההנחות והתרומות, והפרסום בעיתונות יבוצע בהתאם לדרישות הדין. דברים אלה אינם נותנים מענה לבעיה שעליה הצביע היועץ המשפטי לממשלה. מי שצריך לדעת שההנחות והתרומות הן חלק מהסדר פשרה בתובענה ייצוגית, הם מקבלי ההנחות והתרומות, ולא בית המשפט ולא קוראי העיתונים. כפי שאמר היועץ המשפטי לממשלה, המטרה היא לקיים את יסוד ההרתעה הדרוש לפי חוק תובענות ייצוגיות, ולא להוסיף מוניטין למשיבות, כאילו הן מחלקות מכספן לצרכנים על ידי הנחות, ולא נאלצות לעשות כן לפי הסדר פשרה בתובענה ייצוגית.

ההנחות שעליהן הוסכם ניתנות לצרכני המוצרים, ועל כן יש זהות מספיקה בין חברי הקבוצה שנפגעה מההפרה על ידי המשיבות, לבין מקבלי ההנחות. התרומות ניתנות לציבור ולא לחברי הקבוצה, עקב הקושי במתן ההטבות לחלק מחברי הקבוצה. אני דוחה את הטענה שתרומת מוצרים יש להעביר לקרן. על פי החוק יש להעביר לקרן תרומת כספים, ולא נאמר שניתן להעביר לה תרומת מוצרים. נחה דעתי שבתי החולים כרמל, בני ציון והאיטלקי בחיפה אינם קשורים למשיבות, ויכולים להפיק תועלת מתרומת המוצרים. בית החולים אלישע הוא בית חולים פרטי, שלא הוכח חוסר הקשר בינו לבין המשיבות. לא הוכח גם חוסר הקשר, והתרומות בעבר בין המשיבות לעמותה שהוזכרה. על כן, התרומות יינתנו לבתי החולים כרמל, בני ציון והאיטלקי, תוך שמובהר להם שהתרומות ניתנות במסגרת הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, ומבוקש מהם להעביר ידיעה זו גם למי שיהנה מהמוצרים. אשר להנחות שיינתנו ברשתות השיווק, יש להבהיר לצרכנים שהנחות אלה ניתנות במסגרת הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, אם בכיתוב על המוצרים ואם בשילוט ראוי קרוב למוצרים המוצגים על המדף.

על פי סעיף 19 (ג) (2) לחוק תובענות ייצוגיות, על בית המשפט להתייחס בהחלטתו לסיכונים ולסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית, אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה. בהקשר זה יש לומר, שהחישוב שנעשה על ידי המבקשת בבקשתה, המבוסס על נזק ממוני של 3/4 מעלות הקנייה, ונזק לא ממוני של 250 ₪ לכל אחד מהצרכנים, הוא חישוב מוגזם מאוד. מדובר בצרכנים שרכשו את המוצר והשתמשו בו, ולא החזירו אותו, ואין לייחס נזק ממוני של שלושה רבעים מעלות הקנייה, ו-250 ₪ נזק לא ממוני לכל קנייה. יש גם להביא בחשבון שחלק מהם, בשיעור לא ידוע, לא נפגע כלל מכך שבמוצר הבריאות שרכש יש חומר משמר כתוצר לוואי של הפירות היבשים. לא ברור כיצד לבצע את סינון הצרכנים, כך שרק אותם צרכנים שנגרם להם נזק כתוצאה מקיום חומר משמר במוצר כתוצר לוואי של הפירות היבשים שבו, יזכו לפיצוי. על כן, הסדר פשרה המבוסס על הנחות של 25% למשך 5 חודשים, בצד תרומה כאשר לא ניתן לתת הנחות, עדיף על האפשרות שהתובענה הייצוגית תיתקל בקשיים להוכחתה, ועל כן יש לאשר את הסדר הפשרה.

על פי סעיף 19 (ד) לחוק תובענות ייצוגיות, רשאי בית המשפט לתת הוראות בדבר פיקוח על ביצוע הסדר הפשרה. לפיכך, בנוסף על המוסכם בין הצדדים בדבר פיקוח על ביצוע ההסדר, כאמור בסעיף 9 לבקשה, אני מחייב את המשיבות לתת את התרומות לבתי החולים כרמל, בני ציון והאיטלקי, תוך שמובהר להם שהתרומות ניתנות במסגרת הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, ומבוקש מהם להעביר ידיעה זו גם למי שיהנה מהמוצרים. אשר להנחות שיינתנו ברשתות השיווק, יובהר לצרכנים שהנחות אלה ניתנות במסגרת הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, אם בכיתוב על המוצרים עצמם ואם בשילוט ראוי קרוב למוצרים המוצגים על המדף. הדו"ח שיגישו המשיבות לבא כוח המבקשת לפי סעיפים 9.6 ו-9.7 לבקשה יכלול גם הוכחה של קיום הוראות אלה, בתצהיר של מנהל המשיבות.

על פי סעיף 19 ו' לחוק תובענות ייצוגיות, אם אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים, וכן לקבוע כי תשלום שכר הטרחה לבא כוח המייצג יהיה מותנה, כולו או חלקו, במימוש הסדר הפשרה ובהשלמת ביצועו.

הצדדים הציעו לשלם למבקשת גמול של 4,000 ₪ ושכר טרחה לבאי כוחה בסך 32,500 ₪ בתוספת מע"מ כדין, ועוד הוצאות ניהול ההליך בסך 10,000 ₪. סכומים אלה הם סבירים ואני מאשר אותם, אך הגמול ישולם למבקשת בתוך 30 יום, כמו גם הוצאות ניהול ההליך. שכר הטרחה ישולם לבאי כח המבקשת בשני שיעורים: 15,000 ₪ בתוספת מע"מ בתוך 30 יום, והיתרה בסך 17,500 ₪ בתוספת מע"מ בתוך 14 יום מהשלמת ביצוע ההסדר.

אני מורה על פרסום הודעה על אישור הסדר הפשרה, על פי סעיף 25 (א) (4) לחוק תובענות ייצוגיות, אשר תכלול את הפרטים המנויים בסעיף 19(ג) (1) ו- (2) בשני עיתונים יומיים מבין העיתונים הארץ, ידיעות אחרונות וישראל היום, ביום שישי, וכן באחד מבין העיתונים כלכליסט או גלובס, הכל בגופן שלא יפחת בגודלו מגודל הגופן שבו מפורסם החומר המערכתי באותו עיתון, וכן באתר האינטרנט של הנתבעת, למשך תקופת ביצוע ההסכם, בהפנייה ישירה מדף הבית.

המזכירות תסגור את התיק.

ניתנה היום, ז' סיוון תשע"ח, 21 מאי 2018, בהעדר הצדדים.

מנחם רניאל, שופט