בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
תיק אזרחי: 101-02-18 אבו סאלח נ' סלילי
בפני: כבוד השופטת רננה גלפז מוקדי
מבקש: סאמר אבו סאלח
נגד: בדר סלילי
פסק דין
בית משפט זה דן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בצפת (כב' השופטת מ. ברלינר לוי) אשר ניתנה ביום 21.1.18 במסגרת ת"א 59693-02-16.
בהחלטתו, דחה בית המשפט קמא את בקשת המבקש לזמן עורך תמלול אשר הוגש לתיק לחקירה. בית המשפט ציין כי התמלול הוגש חודש קודם לכן והמבקש לא פנה ולא ביקש לחקור את עורכו. הבקשה הועלתה רק בתום שמיעת הראיות בתיק, אשר נפרשו על פני שתי ישיבות. בית המשפט הוסיף כי המדובר בתיק בסדר דין מהיר וכי משקל התמלול ייקבע במסגרת פסק הדין, ונוכח הראיות שנשמעו, ספק מהו משקלו.
רקע
ביום 28.2.16 הגיש המשיב תביעה בסדר דין מהיר כנגד המבקש בשל סכסוך הנוגע לרכב מסוג איסוזו, שנת 2005, דגם 77TFS, מספר רישוי 4499059 (להלן: "הרכב").
לטענת המשיב, המבקש לקח את הרכב למספר ימים על מנת לבדקו לקראת קניה, אך נעלם עמו הרכב. בגין כך, תבע המשיב 73,000 ₪, סכום הכולל את מחיר הרכב (50,000 ₪), דמי שימוש בסך 2,000 ₪ עבור 4 חודשי שימוש (סה"כ 8,000 ₪), ופיצוי בגין עגמת נפש (15,000 ₪). בנוסף, הגיש המשיב, עם פתיחת ההליך, בקשה להטלת צו עיקול זמני על הרכב, צו אשר ניתן.
התפתחויות בבית משפט קמא
המבקש טען בכתב ההגנה, בין היתר, כי לא נכרת הסכם בין הצדדים אלא מדובר בזכרון דברים בלבד, וכי המשיב הוא זה שהתנהל בחוסר תום לב בהציגו מצג מטעה לבית המשפט קמא, כאשר המבקש התנהל בתום לב.
במחצית השנייה של שנת 2017 הוגשו מספר בקשות בתיק, כולל בקשות לזימונם של עדים.
בהמשך, עתר המשיב להגיש תצהירים נוספים, כולל תמלול שיחה שהתנהלה בין הצדדים. בקשה זו נדונה בישיבה מקדמית שהתקיימה ביום 11.12.17.
בתום הדיון, ניתנה ההחלטה הבאה: "המועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובע חלף לפני חודשים רבים. אין מקום בשלב זה להגיש תצהירים נוספים. עם זאת... לעניין ההקלטה, ועל אף שגם מועד הגשתה של זו חלף, אני אתיר הגשתה ככל שתוגש בהתאם לסדרי הדין בדרך שבה הקלטה צריכה להיות מוגשת לבית המשפט וזאת תוך 7 ימים מהיום."
לאחר הדיון הוגשה בקשה נוספת מצד המשיב, להזמנתם של שני עדים נוספים.
ראיות הצדדים נשמעו בשני מועדים. בפתח הדיון הראשון, ביום 7.1.18, ולאחר דברי ב"כ המבקש אשר הלין על התמלול הנוסף שנשלח אליו (תמלול שני לאותה הקלטה), ניתנה החלטה: "הנספחים יישארו בתיק. חלקם נערכו על ידי עדים שנתנו תצהירים ובכל מקרה, משקל התצהירים יינתן בהמשך". בדיון זה לא הועלתה דרישה לחקור את המתמלל או להגיש תמלול נגדי.
בדיון השני, אשר התקיים ביום 21.1.18, העלה ב"כ המבקש טרוניה אודות התמלול ועתיר להוצאתו מתיק בית המשפט לאחר שהמשיב לא הגיש אותו באמצעות עד מטעמו. בית המשפט דחה את הבקשה וקבע: "בשלב זה איני מוצאת מקום להוציא את התמלילים מהתיק – משקלם ייקבע בהמשך".
בתום הדיון, לאחר סיום פרק שמיעת הראיות, שב המבקש ועתר להוצאת התמלול בטענה כי המתמלל לא הוזמן לעדות וקיים פער בין הדברים כפי שהיו לבין התמלול. לחילופין, עתר כי יתאפשר לו לחקור את המתמלל או להגיש תמלול נגדי. המשיב טען כי היה על המבקש לעתור לחקירת המתמלל במועד ומשלא עשה כן יש לדחות את בקשתו.
בית המשפט דחה את הבקשה וקבע, בין היתר, כי הדיון היה דיון הוכחות שני, והתמלולים הוגשו לתיק עוד בחודש דצמבר, לפני מועד דיון ההוכחות הראשון ולאחר קדם משפט. ככל שב"כ הנתבע היה מעוניין לחקור את עורך התמלול, היה עליו להגיש בקשה מפורשת או להעלות את העניין קודם לסיום מועד ההוכחות וטרם מתן צו לסיכומים. עסקינן בתביעה בסדר דין מהיר כשהמחלוקת אינה גבוהה, ובית המשפט לא מצא בנסיבות להתיר זימון עדים נוספים. כפי שנקבע בהחלטות קודמות, משקל התמלולים יינתן בהמשך, וספק מהו משקלם בהתייחס לראיות שנשמעו.
על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור אשר בפני.
דיון ומסקנות
בבקשת רשות ערעורו מיום 1.2.18, טוען המבקש כי מקרה זה מצדיק מתן רשות ערעור על החלטת ביניים, שכן נפלה שגגה בהחלטת בית המשפט קמא. המבקש מלין על כך כי בתיק קמא הגיש המשיב בקשות רבות, אשר בחלקן לא נתן בית המשפט קמא החלטה ברורה. המבקש מדגיש את חשיבות זכות החקירה הנגדית ואת הצורך בגילוי האמת אודות סכסוך הצדדים.
לאחר בחינת טענות המבקש והתיק קמא, הוחלט לדחות את הבקשה, בהתאם לתקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, ללא צורך בתגובת הצד שכנגד.
טענות המבקש כוללות קיטור על החלטת בית המשפט קמא לקבל כראיה תמלול (כולל תרגום) של קלטת שהתקבלה כראיה. בית המשפט קבע כי על החלטות מסוג זה לא תינתן רשות ערעור, בהתאם לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט – 2009, סעיף 1(5). כמו כן, נקבע כי לא הייתה הצדקה להתערב בהחלטה המונעת מהמבקש לחקור את עורך התמלול.
ראשית, מדובר בהחלטה דיונית אשר נומקה כראוי ולא נמצא בה פגם. שנית, הראיה המהותית היא הקלטת, והתמלול הוא אך ורק כלי עזר לבית המשפט.
עוד צוין כי המדובר בתרגום ותמלול שנערך על ידי חברה, כאשר תמלול קודם כבר הוגש על ידי המשיב חודשים קודם שנשמעו הראיות. לטענת המבקש, ההבדלים בין שני התמלולים הם מינוריים ובעיקרם סימני פיסוק. לא נמצא כי המבקש עתר לחקירת המתמלל הראשון, ולכן לא ברור כיצד נולד הצורך בחקירתו של המתמלל השני דווקא. כמו כן, גם ביחס לבקשה להגיש תמלול נגדי, לא נמצאה מקום להתערב, שכן לא ראו כי בעקבות הגשת התמלול הראשון, פנה המבקש בבקשה להגיש תמלול מטעמו. בקשה זו נולדה רק בתום שמיעת הראיות.
בשים לב למשקלם המצטבר של השיקולים הללו, ובכך שמדובר בהחלטה דיונית של בית המשפט קמא, לא נמצא טעם המצדיק התערבות בשלב זה.
לפיכך, הוחלט על דחיית הבקשה.
משלא נתבקשה תגובת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ז שבט תשע"ח, 14 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.
רננה גלפז מוקדי, שופטת